בניה נכונה של בתי עץ
בקיץ האחרון בקרתי את דודתי שגרה בניו רושל - פרבר מחוץ לניו יורק.
היא גרה בבית עץ בן 3 קומות , האדריכלות מיושנת לטעמי - החללים הציבוריים קטנים - הסלון נפרד ולא גדול, חדר הטלוויזיה בפינה אחרת, מרפסת שמש ועוד חללים קטנים רבים ולא חלל גדול ומרכזי כמו שאני בניתי בבית שלי בגליל. השירותים והמקלחת בכלל יצאו ממוזיאון - קרמיקה צהובה וברזים שמתאימים לאספנים. ואז הבנתי שככה בנו לפני 200 שנה, הבית שהיה נוח, יבש, נעים ואסטטי עומד כבר 200 שנה, אני מניח שהוא, כמו כל בית אחר עבר תיקונים ושיפוצים אבל בכללותו הבית במצב מצוין ונחשב נכס בעל ערך רב.
בארץ החברות העוסקות בבניה בעץ פועלות בתוך ואקום חוקי ותכנוני, אן תקן לבניה של בתי עץ, אין הגדרה של המרחק בן עמודי השלד, אין התייחסות להבדל בן קירות נושאים לקירות שאינם נושאים, למפתחים מעל פתחי חלונות, איך אמורים להתקין את חיפוי החוץ, פרטי חיבור של העץ לבטון ועוד. קבלני העץ בארץ פועלים בגדול על פי הבנתם כשההליך היחיד שנדרש מהם הוא צירוף חתימה של מהנדס לתכניות הבניה - אני משוכנע שחלק מהמהנדסים באמת בודקים את שלד העץ אבל חלקם האחר חותמים על משטח הבטון והממ"ד ומתעלמים מהשאר.
בארץ אן מסורת בניה בעץ. לא מספיק להסתמך על הניסיון של הקבלן, צריך להסתכל גם על הידע, קבלן יכול להצליח כלכלית, לבנות מערך שיווק מרשים, מערך יצור ולוגיסטיקה מצוינים אבל עדיין הפרטים אינם נכונים. ללא לימוד אקטיבי - דרך ספרי בניה מחו"ל או דרך משהוא שיודע, ללא התעמקות בפרטים שכתובים בספר וניסיון להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם, יהיה קשה להגיע לרמת בניה שתעמוד בסטנדרטים מקובלים בעולם. לרוב פרטי הבניה יש סיבה מאוד טובה לכך שהם קיימים והשלכות לאי ביצועם.
שלד בית עץ
קירות המבנה נבנות מקורות עץ אורן מוקצע ומחוטא כנגד מזיקים, בד"כ בחתך 5 X 10, המרווח התקני לקירות חוץ הוא 40 ס"מ בן מרכז עמוד למרכז עמוד, בן העמודים יש קורות אופקיות שמשמשות כמחסומי אש, הבסיס לקיר הוא קורה מפולסת שנקראת base plate והקירות נקשרות מלמעלה בקורה שנקראת double header יש פרטים לפינות, למפתחי חלונות ודלתות, לגג למדרגות, מעקות, רצפות ביניים וכ"ו.
כמו שבחורף רובינו יוצאים מהבית עם גופיה, טרנינג ומעיל ולא תחתונים ומעליהם חרמונית, כך גם הקיר בבית עץ. אטימות וחוזק המבנה מסתמכת על מספר אלמנטים ומספר שכבות שיחד יוצרים קיר אטום ועמיד לאורך זמן. לא מספיק שלד ומעליו חיפוי עץ. בתחילת דרכי במקצוע הסתובבתי בן קבלנים שבנו צימרים בגליל - ראיתי קירות שנבנו משלד עץ ומעליו חיפוי עץ - העץ התכווץ ובין כל לוח ולוח נשקף נוף גלילי ירוק ופורח. ההגנה צריכה להיות טובה יותר ומורכבת ממספר שכבות:.
שלד המבנה מחופה כולו, כמו קופסא, בלוחות OSB, הם מחזיקים את המבנה יחד, מחזקים את השלד מפני עומסים ישירים ואלכסוניים ותורמים לבידוד ולאיטום. השכבה השנייה מעל ה OSB היא נייר הבניה - הבית נעטף, כמו מתנה, בנייר מיוחד שמשמש כמחסום אדים חד כיווני - הוא דוחה כניסה של לחות מבחוץ פנימה ומאפשר לקיר לשחרר לחות שהצטברה בקיר כתוצאה מקונדנסציה (כשהאוויר חם מבפנים מתקרר כתוצאה ממפגש עם האוויר קר מבחוץ הוא משחרר לחות לתוך שלד המבנה)
רק כשכבה שלישית מתקינים את ה siding? חיפוי החוץ. לפעמים משאירים מרווח אויר בין שכבה לשכבה לאפשר בידוד וניקוז רטיבות שאולי תצטבר שם. בגמר טיח או חיפוי לבנים ואבן המפרט מעט שונה אבל העיקרון דומה.
איטום בתי עץ
נושא גגות רעפים מוסדר בתקן הישראלי, כך גם איטום גגות שטוחים אולם לנקודות רבות אחרות אן התייחסות:- מה עם גגות רעפי הזפת - השינגלס שנפוצים מאוד בארה"ב, מהוא פרט החיבור בן קירות העץ למשטח הבטון, איך מתקינים חלון, איך מתייחסים לכניסה ויציאה של צנרת מהקירות וכ"ו . אן אפשרות להיכנס כאן לכל הפרטים - לשם כך הכי פשוט לקנות ספר. נדגיש רק את העיקרון המנחה - איטום אינו מושג ע"י מריחה של סיליקון, המבנה , על כל המרכיבים שלו צריך להיות בנוי כך שהמים תמיד ימצאו את דרכם החוצה, חומרי האיטום הם רק גיבוי.
תחזוקת העץ
לקוחות רבים חוששים מנושא התחזוקה של העץ, הם תחת הרושם שהעץ הוא מוצר זמני ומתכלה, אבל אם נעצור רגע אולי נזכר בטיול האחרון בחו"ל, אולי עמדנו על מזח עץ שעומד בים מאות שנים, אולי חצינו גשר עץ, סירות עץ מפליגות בימים, אוניות עץ טבעו ונמשו במצב מצוין מתוך הים, לאחר מאות שנים. אולי לא נלך רחוק כל כך, מה עם הרפסודות, אותם משטחי עץ שזרוקים בחצר ועומדים בכל תלאות מזג האויר עד שאיזה ילד לפני ל"ג בעומר שם את ידו עליהם. מה עם סולם העץ שזרוק על גג החניה כבר כמה חורפים - העץ מחזיק מעמד בצורה יפה ומעוררת כבוד מה שלא מחזיק מעמד הם חומרי הגמר שמיושמים על העץ.
העץ הוא חומר גמיש וחי שצריך לנשום, הוא קולט לחות וצריך לאפשר לו גם לשחרר אותה החוצה
יאכט וארניש - כביכול לכה חזקה ששומרות על סירות בתנאי השחיקה של הים - נשמע מצוין אבל בפועל ממש לא טוב - לצבוע עץ בצבע אטום או בלכה אטומה זה כמו לקחת ספוג לח, להכניס לשקית ניילון ולהניח בשמש - אפשר לדמיין את התוצאה. יצא לי להיתקל לא מעט בארגזי רוח של מבנים ישנים רקובים לחלוטין - להערכתי, מה שגרם להם להגיע למצבם הירוד זה דווקא מה שאמור היה להגן עליהם, צבע השמן איתו הם נצבעו כלא את הרטיבות בפנים וגרם לריקבון - אם לא היו צובעים אותם כלל מצבם היה טוב בהרבה.
צריך להבדיל בן שלושה גורמים שמשפיעים לרעה על העץ - לחות, רטיבות, וקרינה.
- רטיבות- מים זורמים, גשם, ממטרה שמשפריצה על הקיר, כל עוד המים זורמים והעץ אינו עומד למשך זמן במים - אן נזק.
- לחות שנמצאת בתוך העץ - אם היא כלואה בפנים ואינה יכולה להתנקז ולהתייבש היא תיצור ריקבון ונזק.
- קרינה - גם ללא כל הגנה, עצים מאונכים כמו קירות, גדרות וריהוט יקבלו גוון חום, עצים שוכבים כמו דקים וחיפוי פרגולות יקבלו גוון אפור וישארו כך. אפשר להשלים עם התופעה ולא לגעת בעץ ואפשר למרוח חומרים שיעכבו את התהליך.
ישנם בשוק חומרים מקצועיים, על בסיס שמן ומים שיודעים להתמודד גם עם ההגנה על העץ, גם לתת את הגוון הרצוי וגם לתת לעץ "לנשום". חומרים אלו מחזיקים תקופה מסוימת בהתאם לאיכותם ולמידת החשיפה לתנאי האקלים אבל על מנת לשמור על המראה המקורי - צריך לחדש אותם. אבל התחזוקה היא של החומר שיושם, לא של העץ.
על פי המסורת הקלאסית, כשניגשים לפרויקט בניה בעץ, צריך להביא את כל העצים לשטח כחודש לפני תהליך הבניה, לפרוס אותם ליבוש ורק אז לעבוד איתם, מסיבות לוגיסטיות זה בד"כ לא מתבצע. העצים מגיעים לשטח לאחר שהיו קשורים בחבילה גדולה במחסן העצים ומעליהם חבילה נוספת, החשיפה הראשונה לתנאי האקלים היא לאחר הרכבתם. העץ לא מספיק יבש, יש בו רמות חומציות גבוהות שדוחות צבע, בנוסף כשעץ עובר הקצעה, החום והלחץ העצומים גורמים לעץ להיאטם, תופעה שנקראת mill glaze, ואם כל זה לא מספיק - אנחנו שולחים את העץ לטבילה בחומר הגנה מפני מזיקים, תהליך שנקרא חיטוי או אימפרגנציה - אז העץ ספוג גם בחומר הזה . אז אם לוקחים בחשבון את ארבעת המרכיבים שמנינו: הלחות הטבעית בעץ, החומר הזגוגי, החומציות וחומרי החיטוי - אם ננסה לצבוע את העץ במצבו הנוכחי הצביעה תהיה שטחית בלבד ולא יעילה.
בעצים קשים המפרט שונה אבל בעץ אורן - הדומיננטי בענף הבניה בעץ , כשהעץ חדש לא מומלץ לצבוע - אם רוצים לצבוע את העץ צריך להמתין לפחות קיץ וחורף על מנת לאפשר לעץ להתאקלם. לחברת Flood האמריקאית יש חומר מצוין שנקרא New Wood Defender, או בשמו האירופאי Seasonite, החומר מיושם על עץ חדש לאחר הרכבתו, הוא נספג בעץ, ממלא את הנקבוביות ומשתחרר בהדרגתיות. הפעולה הנ"ל מונעת את מרבית נזקי החשיפה הראשונית לשמש - פחות סידוקים ועיוותים ופחות שינוי צורה. לאחר מכן גם ללא כל תחזוקה העץ לא ילך לשום מקום. עצים מאונכים כמו קירות, גדרות וריהוט יקבלו גוון טבעי חום, עצים שוכבים כמו דקים וחיפוי פרגולות יקבלו גוון אפור וישארו כך.
מריחה של העץ בחומר מתאים תעניק לעץ מראה עשיר ועמוק אך יהיה צורך בחזרה על התהליך לאחר זמן מה. אם אתם, כמוני , מצפים מהדק שלכם שיתמזג בגינה, יקבל באהבה שריטות, בוץ, טביעות רגליים של הכלבים וסימני רולר בלידס - אל תגעו בו. שבו אחורה ותיהנו. אם חשוב לכם מראה חום עשיר קחו בחשבון כל שנה מריחה של שכבת שמן (לא נורא).
השורה התחתונה היא שבתי עץ הם מוצר מצוין, רמת הבידוד גבוהה מאוד, החיסכון באנרגית חימום ומיזוג משמעותית ביותר, התחושה הכללית בבית חמימה ונעימה ותהליך הבניה קצר ירוק ונקי משמעותית בהשוואה לבניה הקונוונציונאלית. אבל כמו דברים רבים אחרים הבית צריך להיות בנוי נכון.
כותב המאמר:
חנן זנגר - בינה בעץ
hzanger@gmail.com
פברואר 2010
קישור לאתר בינה בעץ:
http://www.hananwood.co.il/
